מה נשאר מהגוף כשמוותרים על הסיפור עליו?
אנחנו אומרים ״אני יושב על כיסא״ ומחזיקים ידיעה ברורה על הגוף כולו. אך כשבוחנים את החוויה באופן ישיר, האם אנחנו מרגישים את כל הגוף, או רק אזורים שבהם מופיעות תחושות?
הפער בין הגוף שאנחנו מכירים לבין מה שמורגש עכשיו מתחדד בתרגול התבוננות בתחושות הגוף. ממנו אפשר לחזור אל השאלה על הפתיחות שבחוויה.
שתי נקודות מבט
תחושות, לחצים, חום וגירוד מופיעים בשדה החוויה. גבולות הגוף אינם בהכרח נוכחים באופן אחיד בכל רגע.
מפת הגוף, הזיכרון והיכולת לפעול בעולם אינם אשליה חסרת ערך. הם רמה נוספת של ידיעה, שאינה זהה לתחושה הישירה.
הזמנה להתבוננות
עצום עיניים אם נוח לך. בלי לדמיין את הגוף כולו, שים לב: אילו אזורים מורגשים עכשיו, ואילו אזורים ידועים בעיקר מתוך זיכרון?
שאלה לדיון
אפשר לכתוב מחשבה במחברת האישית, או להמשיך לדיון ציבורי באזור השיחות.
הרשומה אינה מתפרסמת באתר. אפשר לשמור אותה בדפדפן או בחשבון ולייצא גיבוי.